דוגמאות ליישום המונחים בשטח

מתוך ויקי מושגים חינוכיים
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חנן יניב: מכונת התפלה (ברוח מכונת "רוב גולדברג")

לומדים (שילוב בין סטודנטים להנדסה ותלמידי כיתה יא׳) שהיו אמורים לתכנן מכונת התפלה של מי ים עמלו על מנגנוני התפלה, פתרונות להמרת אנרגיה ושינוע המים, מקורות אנרגיה, ניצולת אנרגיה (ידע מתחומי הפיזיקה, מתמטיקה, הנדסה, מים, מכניקה…), ותכננו בזוגות את רכיבי המכונה, כאשר כל זוג תאם את תכנון הרכיב שלו עם הרכיבים האחרים.

זיקה למונחים: למידה מבוססת פרויקטים, למידה מבוססת בעיות, מכונת רוב גולדברג, מקרינג, למידה שיתופית, למידה התנסותית, חונכות רב-גילית

חנן יניב: עוברים דירה במסגרת לימודי מושגים בגיאוגרפיה בכיתה ה׳, התחלקו הילדים לצוותים בני ארבעה בקבוצה, כל אחד מהם קיבל תפקיד במשפחה דמיונית, ומשימתם היתה לבחור ישוב שבו ירצו להתיישב, כאשר כל אחד מבני המשפחה ייצג את האיטרסים שלו. בכדי לבחור את הישוב המתאים, ניתחו הילדים צורות ישוב שונות והשוו את התכונות המאפיינות כל צורת יישוב.

זיקה למונחים: למידה מבוססת פרויקטים, למידה מבוססת בעיות, למידה הרפתקנית, למידה שיתופית, למידה התנסותית, חונכות רב-גילית י

חנן יניב: נפט במזרח התיכון

בעת פיתוח משחק הרפתקאות במסגרת פרויקט ״נפט במזרח התיכון״ (כיתה ט׳), בנו הילדים משחק ריגול בו סוכן חשאי 002 אמור לצאת לעירק ולגנוב תכניות שאיבה. בכדי להתמודד עם המשחק בנו התלמידים משימות ששלבו ידע מהתחומים גיאולוגיה, פוליטיקה, כלכלה, פיזיקה, גיאוגרפיה ועוד.

זיקה למונחים: למידה מבוססת פרויקטים, למידה מבוססת בעיות, למידה שיתופית, למידה התנסותית, למידה תוך עיצוב למידה

חנן יניב: שביל קליפות התפוזים

תולדות הישוב היהודי בתל אביב בשלהי מלחמת העולם הראשונה נחקרו ע״י סטודנטים להוראה (תואר שני) תוך פיתוח משחק הרפקאות בעקבות הספר ״שביל קליפות התפוזים״ של נחום גוטמן. הסטודנטים. לשם כך צריכים היו הסטודנטים להציב בעיה מרכזית בפני המשחק (איתור המטמון אותו החביא ועד הקהילה לעזרת המגורשים, ו״גניבתו״ מתחת לאפם של הבריטים), לטעת רמזים בסצנות השונות מהן הורכב הסיפור, לספק למשחק מידע סמוי או גלוי שיאפשר לו להתמודד עם משימות הביניים המוטמעות בסצנות ולוודא שיש לו מספיק מידע להתמודד עם האתגר.

זיקה למונחים: למידה מבוססת פרויקטים, למידה מבוססת בעיות, למידה הרפקנית, למידה שיתופית, למידה התנסותית, למידה תוך עיצוב למידה

גילה אלון: הרס שיווי המשקל של הטבע בידי האדם

פתחתי קורס בהצגה של בעיה היוצרת "סביבת למידה מבוססת בעיות" פתחתי בנושא שקרוב לכולנו ולכל אחד יש מעט ידע בנושא של איכות הסביבה והפרתה ע"י התרבות המודרנית. הבעיה שהוצגה הייתה קשורה להרס שיווי המשקל של הטבע בידי אדם . על אף שהנושא מאד פופולרי ומתוקשר הידע של הסטודנטים בתחילת השנה היה מועט. לא הצלחתי להתקדם עם הבעיה ללימוד רציני של נושאי איכות הסביבה. לכן המשכתי בהצגת ההיסטוריה של ארץ ישראל שהשפיעה על שיווי משקל אקולוגי ואילו אירועים במשך ההיסטוריה הפֵרו שיווי משקל זה. כדי להמחיש בחדות את הבעיה קיימתי עם הסטודנטים פעילות שעסקה בניתוח ממצאים מפח זבל שכונתי. תפקידה היה להמחיש את הקשר בין הזבל שהאדם יוצר לבין הפרת שיווי המשקל הסביבתי. הסטודנטים הפכו מספר פחי זבל בשכונת בית הכרם, מיינו את השאריות בפחים, שקלו ומדדו את הנפח של כל סוג, עיבדו את הנתונים בגיליון אלקטרוני. אף כי יצרתי למידה מבוססת בעיה, הסטודנטים היו פעילים ביישום הבעיה הם לא הצליחו לנתח את הנתונים ברמת למידה שתפנים את הקשר בין הממצאים ובין הנושא של הפרת שיווי המשקל. כדי להעלות את רמת הלמידה וההבנה של הפרת שיווי משקל במערכת אקולוגית, המשכתי בהוראה פרונטלית והצגה של ידע תאורטי. כמו כן הופנו הסטודנטים לאתר עמלנט הכולל תכנים תאורטיים בנושא וכן מאפשר לבחון את הפרת שיווי המשקל הסביבתי באורח החיים של כל אדם. לימוד החומר התאורטי והחיבור לאורח החיים האישי הובילו לניתוח עמוק יותר וברמה גבוהה יותר של הנתונים שעיבדו על פח הזבל השכונתי. כלומר הצגה ודיון בבעיה, הבנייה של נתוני הבעיה לא היו מספיקים ללמידה ברמה הנדרשת. על כן חשוב לדעתי קודם כל ללמוד את החומר התאורטי ורק לאחר שיש ללומדים רקע מתאים להעלות בעיה וליצור סביבת למידה מבוססת בעיות. אם אין רקע תאורטי קודם רמת הלמידה תהיה נמוכה ביותר.

זיקה למונחים: למידה מבוססת פרויקטים, למידה מבוססת בעיות