למידה

מתוך ויקי מושגים חינוכיים
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חנן יניב: קישור פריט מידע למבנה או מבני קשרים במוח. הקשרים יכולים לקשר בין פרטי תוכן, תהליכים רגשיים, חוויות שקרו בזמנים דומים, דמויות שונות, מצבים ומקומות ועוד. ככל שהקשרים שנוצרים מרובים יותר, רב יותר הסיכוי לאחזר את פריט המידע כאשר הוא נדרש. ככל שחוויית הלמידה עוברת על הלומד בצורה חיובית יותר, ישומר המידע לזמן ממושך יותר.

רני בן זאב: בלום. אין אחד שלומד חינות שלא ניתקל ולומד את הטקסטונומיה שלו. לכאורה הגיונית , ולכן גם עשרות בשנים מלמדים על פי המודל. העקרון הלכאורה הגיוני, שבסיס הפרמידה הוא הידע. רק לאחריו אפשר לעלות שלב ולהגיע להבנה וכול. ואני אומר, שזו אבי הרעות של המערכת. אני טוען שחייבים להתחיל דווקא בנושא ההבנה והישום ורק לאחר מכן נוכל לנסח לבד את תהליך הידע.

אורלי מלמד: לדעתי יש כמה סוגים של למידה, יש מקום וחשיבות וצורך לכל סוגי הלמידה. את רוב הדברים שלמדנו אנחנו שוכחים אם איננו משתמשים במה שלמדנו. יש להבחין בין למידה של מיומנויות (איך לעשות מה), למידה של ידע מושגי (מרמת המוחשי עד למופשט), למידה של דרכי חשיבה (ביקורתית, יצירתית, פתרון בעיות וכד') ולמידה של לקחים, תובנות הנוגעים לאמונות חיים ולסיפורי חיים שלנו ושל אחרים. הן כבני אדם הן כמורים והן כתלמידים, אין אנו יכולים וגם לא צריכים להתכוונן רק לצורת למידה אחת. מתי תתרחש למידה משמעותית זה די סובייקטיבי. המורה יכולה כמיטב יכולתה לחולל תהליכים וחוויות למידה עשירים המשלבים התנסות, ידע, חשיבה, יצירה ורפלקציה. באלו תלמידים תתעורר בעקבות כך תובנה משמעותית זה בלתי ניתן לחיזוי. עם כל האהבה שלי לחוויות למידה משמעותיות אני מציעה לשים סוג למידה זה לצד סוגי למידה אחרים ולא לבנות מדרג של סוגי למידה כשבראש הפירמידה נמצאת הלמידה המשמעותית. כל תובנות החיים שצברתי לא יעזרו לי להזיז מכונית שנתקעה בגלל פנצ'ר אם לא אדע להחליף גלגל. עוד משהו בעניין זה: למידה משמעותית אינה חייבת להיות תוצאה של התנסות ישירה. היא יכולה להתרחש כתוצאה מחשיפה לסיפור, כתוצאה מהרהורים וחלומות, כתוצאה מהתנסות מעשית, כתוצאה מאירועים מזדמנים. כפי שאי אפשר לכלוא למידה בגבולות של זמן, מקום והקשר, כך לא ניתן לכבול למידה משמעותית לתוכנית קבועה מראש. מה שנחוץ ללמידה משמעותית יותר מכל הוא חופש בחירה ומרחב לחשיבה וביטוי עצמאיים.