למידה מבוססת פרויקטים

מתוך ויקי מושגים חינוכיים
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רועי אדר אדחוח:

למידה מבוססת פרויקטים (Project Based Learning - PBL)

למידה מבוססת פרויקטים היא גישת הוראה-למידה דינמית, שבה התלמידים עובדים על אתגרים ועל בעיות מ"העולם האמיתי". זו למידה שבמהלכה התלמידים חוקרים ומתנסים בסביבה שבה יצטרכו לתפקד בעתיד. הפעילות מעשית ומונחית על ידי התלמידים עצמם.

למידה פעילה מבוססת פרויקטים נעשית במסגרת תוכנית הלימוד של תחומי הדעת השונים. התלמידים בוחרים תת נושא שמעניין אותם, ומתמודדים עם בעיה או עם אתגר העולה מתוך תחום הדעת הנלמד. הם חוקרים את הנושא ולומדים אותו לעומקו כדי להגיע לפתרון הבעיה, ולבסוף מציגים את מה שלמדו בדרך ייחודית: במצגת אינטראקטיבית, בהצגה, בדגם וכיוצא בזה.

למידה מבוססת פרויקטים מזמנת מפגש לימודי מקצועי בין התלמידים לבין מומחים מהתחום מחוץ לבית הספר, היכולים להשלים את הידע של המורים בנושא הנחקר.

מאפייני למידה מבוססת פרויקטים

  1. ל PBL חמישה מאפיינים: ( J. W Thomass בתוך זוהר 2014) 
    הנושא מרכזי  בתכנית הלימודים.

  2. העבודה מאורגנת סביב שאלה מניעה שמובילה את התלמידים לעיסוק במושגים ותהליכים מרכזיים בנושא הנלמד.
  3. העבודה כוללת חקר והבניית ידע
  4. התהליך מנוהל על ידי התלמידים אשר אחראים לבחור, לתכנן ולנהל את מהלך העבודה. 
  5. התהליך אותנטי ורלוונטי. עוסק בבעיות הקשורות לעולם האמיתי וכאלה שלתלמידים אכפת מהן.


שלבי תהליך למידה מבוססת פרויקטים 

האופייניים לתהליך למידה בשיטת ה – PBL (רם, 2014): 

  1. בחירת נושא מתוך תכנית הלימודים הנדרשת. הנושא יהיה כזה שירתק את המורה, שיהיה רלוונטי לתלמידים (קשור לעולמם ולבני גילם), נושא שמעסיק את הקהילה (בית ספר, שכונה, עיר) או מהווה אתגר מהעולם החיצוני (תעשיה, חברה, אקטואליה וכד'). 
  2. חקר שיטתי - התלמידים יוזמים תהליך חקר שיטתי המתמקד בשאלה או בבעיה מורכבת ואותנטית לקראת תוצר משמעותי
  3. איסוף חומרים ומקורות מידע ותכנון לוח הזמנים.
  4. הכנת תוצרים ברמה גבוהה תוך רכישת כישורים של המאה ה- 21: עבודת צוות, סיעור מוחות, תקשורת, פרזנטציה בפני קהל.
  5. הצגה פומבית בפני קהל -  POL (presentation of learning). בחירת הקהל נעשית על ידי התלמיד תוך כדי דיאלוג ועריכת רפלקציה על כל התהליך.
    חשוב לציין שה - PBL איננו ה"קינוח" של הלמידה, אלא הלמידה העיקרית. מעבר לחוויה שבתהליך, התלמידים מתמודדים עם משימות אינטלקטואליות הכוללות קריאה, חקר, כתיבה והצגה בפני קהל בתכנים שהינם חלק בלתי נפרד מתכניות הלימודים.

הערכה

הערכה בדרך ה - PBL איננה מתייחסת רק  לתוצרי תהליך הלמידה אלא גם לתהליך הלמידה. בתהליך זה ישנם שלבים כרונולוגיים, וכן תהליכים רוחביים המתרחשים לכל אורך הדרך ומלווים בהגשת טיוטות מרובות, תהליכי רפלקציה ומשוב מקדם. על כל אלה לבוא לידי ביטוי בהערכה הכוללת של הפרויקט.
בכל שלב בתהליך תהיה התייחסות לשלושה מרכיבי הערכה: ידע, מיומנויות והרגלים (המכון לחינוך דמוקרטי, 2014 ).

לדוגמא, בעיר חולון נתנו לראשי תיבות להערכת הפרויקט= מחמא"ה. כדי לבדוק הוא עומד בקריטריונים הבאים: 

מ - משמעות בעולם האמיתי (Applied Learning )- אותנטיות ורלוונטיות, למידה שניתן ליישם גם אחרי הפרויקט, יישום  של מיומנויות שנרכשות תוך כדי עבודה,  כמו עבודת צוות, פתרון בעיות, תקשורת בין אישית, פרזנטציות . 
ח - חקר פעיל  (Active exploration )- למידה שדורשת תנועה אקטיבית, גילוי אקטיבי  גם מחוץ לכיתה כמו מחקר, קשר לקהילה, התמחות.  
מ - מבוגר משמעותי/ מוביל (Adult connections )- במהלך הפרויקט יפגשו התלמידים עם מומחים מעולם התוכן בו עוסק הפרויקט.
א - אקדמי (Academic rigor) - מאמץ אקדמי, חיבור לידע נרכש מתוך תכנית הלימודים ומחוץ לה. 
ה - הערכה ( Assessment practices) - הפרויקט ישלב כלי הערכה מגוונים ומותאמים לידע, למיומנויות ולהרגלים (י.מ.ה) אליהם נחשפים הלומדים במהלך עבודתם בפרויקט.  

(בעיר חולון נתנו לראשי תיבות להערכת הפרויקט= מחמא"ה).

ידע

  • בקיאות במושגים ותהליכים מרכזיים בתחום הדעת (תכנית הלימודים), גישות מרכזיות, תיאוריות, פרשנויות.
  • בקיאות והכרות עם ידע מעולם התוכן בו עוסק הפרויקט.


מיומנויות

המיומנויות נחלקות לשלושה סוגים:

  1. מיומנויות ייחודיות לתחום הדעת (ניתוח יצירה ספרותית, ניתוח השפעות היסטוריות וכד').
  2. מיומנויות העוסקות בפיתוח תהליכי חשיבה מסדר גבוה ושימוש עקבי באסטרטגיות חשיבה תומכות.
  3. מיומנויות הקשורות בתהליך הלמידה:
  • מיומנויות תקשורת: כתובה (לסוגיה הרבים), מדוברת (מול קהל), תקשורת ברשת, תקשורת לא מדוברת. 
  • מיומנויות שימוש בכלים טכנולוגיים שונים לייצוג מידע: שימוש מתקדם בתוכנות כגון וורד, אקסל, מצגות, סרטים, בלוגים ואתרים אישיים לסוגיהם.
  • מיומנויות של איסוף ועיבוד מידע: שליפה, ארגון, ניתוח, הערכת מקורות המידע, עיבוד דיגיטאלי של מידע (עיבוד סרטים, עיבוד גרפי, עיבוד מספרי). 
  • מיומנויות חקר והצגת ממצאי החקר: מיזוג טקסטים, חקר השוואתי, כתיבה אקדמית, הצגת מסקנות ותובנות.
  • מיומנויות הקשורות בעולם התוכן של הפרויקט (עריכה/ צילום/ ציור/ פיסול/ המחזה) הרגלים – היבטים אישים ובינאישיים (תכלת, גדול)
  • הרגלי התנהגות: אחריות, עקביות, דוגמה אישית, שאיפה למצוינות, הקשבה לזולת, עמידה ביעדים אישיים, עמידה במצבי תסכול, נקיטת עמדה, ניהול זמן, אתיקה, אמפתיה, אחריות חברתית, עבודת צוות, מתן משוב לחבר.
  • הרגלי חשיבה: בעיקר יכולת רפלקטיבית של הלומד על עצמו כאדם/ כלומד – לקראת מודעות עצמית ופיתוח חשיבה ביקורתית.


יישום במערכת החינוך 

רשת בתי הספר היי-טק-היי שהוקמה בשנת 2000 בסן דייגו ביוזמת אנשי עסקים, אימצה את השיטה. ב-2012 נכללה הרשת בין שלוש רשתות החינוך המובילות בארה"ב (רם, 2013). 
בישראל – השיטה מיושמת מזה כמה שנים במספר בתי ספר. הראשונים היו בתי ספר  של החינוך ההתיישבותי, בעיקר בחטיבות הביניים. 
דוגמה לעיר שמערכת החינוך שלה אימצה את השיטה ברוב מוסדות החינוך היא העיר חולון.  בהשראת רשת היי-טק-היי חברו יחדיו מינהל החינוך בעיר והמכון לחינוך דמוקרטי על מנת לקדם בעיר חולון את דרך ה - PBL, כשכל התהליך  מתבצע בשיתוף פעולה עם משרד החינוך. 
כל בתי הספר היסודיים בחולון החלו ללמד בשיטת  PBL, בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות נלמדים חלק ממקצועות הלימוד בשיטה זו. בשנת תשע"ד נפתח "בית הספר החדש"  - תיכון שש שנתי צומח שכולו בנוי בהתאמה לשיטה. 
שבעה בתי ספר תיכוניים בחולון הצטרפו  לפרויקט חלוץ של הערכה לבגרות בדרך ה PBL-  והחל משנת תשע"ה מספר קטן של כיתות יוערכו בדרך זו בתחומי הדעת הבאים: אזרחות, היסטוריה, תקשורת, אמנות, גאוגרפיה, מחשבת ישראל וחינוך גופני.  
סה"כ לומדים כיום בחולון  בדרך ה - PBL 2290 תלמידים. המורים הוכשרו ע"י המכון לחינוך דמוקרטי (רם, 2014).

שיטת לימוד זו נבחרה כדרך להערכה חלופית במספר מקצועות לימוד לבגרות, במסגרת למידה משמעותית ורפורמת הבגרויות של משרד החינוך - "ישראל עולה כיתה". 

"שחיטת פרה קדושה" - סתירה מול הרעיון ב-PBL

למעשה, גם בהערכה החלופית הקיימת ברפורמת הבגרות החדשה בהיסטוריה (ממלכתי) - החל מכיתה י' בשנה"ל תשע"ה, עדיין יש לתת עליה ציון מספרי והיא מהווה כ-30% מציון הבגרות. הנושא מוגדר מראש רק למלחמת העולם השנייה והשואה. כאשר שיטת העבודה מנוהלת על ידי המורה, וברוב המקרים מפוקח על ידו. הציון הוא אישי ולא קבוצתי, ומכאן שיכולה גם להיווצר תחרותיות בין חברי הקבוצה אשר בדרך כלל נבחרים מראש על ידי המורה. כתוצאה מכך, יכול להיווצר בקבוצה תלמיד מוביל ותלמיד נגרר. יש אינטרס של ביה"ס לאפשר גמישות מתן העזרה והציונים כדי להעלות את אחוזי הבגרות, בנוסף לכך לא בטוח שצוות המורים בביה"ס יודע את נושא ה-PBL על כל תכניו.


מקורות מידע בכתיבת הערך